ב-HTML, יש שני תווים שדורשים טיפול מיוחד: <
ו-&
. סוגריים זוויתיים שמאליים משמשים להפעלת תגים. תווי אמפרסנד משמשים לציון ישויות ב-HTML. אם רוצים להשתמש בהם כתווים ליטרליים, צריך לסמן אותם בתווי בריחה (למשל: &lt;
, &amp;
).
תווי אמפרסנד במיוחד נועדו לשכות כתיבה. אם אתם רוצים לכתוב את &&339;AT&T' אתם צריכים גם לכתוב 'AT&amp;T
' אתם אפילו צריכים לסמן את תווי אמפרסנד בכתובות ה-URL. לכן, אם אתם רוצים לקשר אל:
http://images.google.com/images?num=30&q=larry+bird
צריך לקודד את כתובת ה-URL כך:
http://images.google.com/images?num=30&q=larry+bird
במאפיין תג העוגן href
. מיותר לציין שקל לזכור את זה, וכנראה זהו המקור הנפוץ ביותר לשגיאות באימות HTML באתרי אינטרנט שמסומנים כראוי.
Markdown מאפשר לך להשתמש בתווים אלה באופן טבעי, תוך טיפול בכל מה שצריך כדי להתחמק. אם אתם משתמשים בסימן אמפרסנד כחלק מישות HTML, הוא יישאר ללא שינוי. אחרת הוא יתורגם ל&
.
לכן, אם אתם רוצים להוסיף למאמר שלכם סמל של זכויות יוצרים, תוכלו לכתוב:
©
ו-Markdown ישאיר אותו לבד. אבל אם כותבים:
AT&T
Markdown יתרגם אותו ל:
AT&T
באופן דומה, מאחר ש-Markdown תומך ב-HTML מוטבע, אם אתם משתמשים בסוגריים זוויתיים כמפרידים עבור תגי HTML, אבל אם כותבים:
4 < 5
Markdown יתרגם אותו ל:
4 < 5
עם זאת, בתוך קוד Markdown מתפרסים וחוסמים, סוגריים זוויתיים ואמפרסנד תמיד מקודדים באופן אוטומטי. כך קל יותר לכתוב טקסט ב-Markdown. (בניגוד ל-HTML גולמי, שהוא פורמט נורא לכתיבת תחביר HTML, מפני שכל תווי <
ו-&
בקוד הקוד שלך צריכים לסמן בתו בריחה (escape).
בריחה עם לוכסן הפוך
Markdown מאפשר לכם להשתמש בתו בריחה (escape) לוכסן כדי ליצור תווים ליטרליים, שאחרת תהיה משמעות מיוחדת בתחביר של Markdown'. לדוגמה, אם ברצונך להקיף מילה באמצעות כוכביות מילוליות (במקום תג HTML <em>
), אפשר להשתמש בקו נטוי לאחור לפני כוכביות, באופן הבא:
\*literal asterisks\*
Markdown מספק תווי בריחה (escape) לתווים הבאים עבור התווים הבאים:
\ backslash
` backtick
* asterisk
_ underscore
{} curly braces
[] square brackets
() parentheses
# hash mark
+ plus sign
- minus sign (hyphen)
. dot
! exclamation mark