קישורים

כדי ליצור קישור מוטבע, משתמשים בקבוצה של סוגריים רגילים מיד אחרי התו הסוגר הריבועי של טקסט הקישור. בתוך הסוגריים, ממקמים את כתובת ה-URL במקום שאליו רוצים שהקישור יפנה, עם כותרת אופציונלית לקישור, מוקפת במירכאות. לדוגמה:

This is [an example](http://example.com/ "Title") inline link.

[This link](http://example.net/) has no title attribute.

יפיק:

<p>This is <a href="http://example.com/" title="Title">
an example</a> inline link.</p>

<p><a href="http://example.net/">This link</a> has no
title attribute.</p>

אם אתם מפנים למשאב מקומי באותו שרת, אפשר להשתמש בנתיבים יחסיים:

See my [About](/about/) page for details.

ציון מאפייני HTML ב-Markdown

כדי להוסיף מאפיין אחד או יותר לקישור Markdown, אפשר להשתמש בפורמט הבא, שהוא מופרד ברווחים:

[link text](url){: attribute="value" attribute2="value2" attribute3="value3"}

אפשר להתריע לקוראים על כך שקישור יוביל לאתר חיצוני על ידי הוספה של {: .external} לתחביר.

קישורים בסגנון הפניה משתמשים בקבוצה שנייה של סוגריים מרובעים, שבתוכם ניתן להציב תווית לבחירתכם לצורך זיהוי הקישור:

This is [an example][id] reference-style link.

אפשר להשתמש ברווח כדי להפריד בין קבוצות הסוגריים:

This is [an example] [id] reference-style link.

לאחר מכן, במקום כלשהו במסמך, מגדירים את תווית הקישור באופן הבא, בשורה נפרדת:

כתובת ה-URL של הקישור יכולה להיות מוקפת בסוגריים זוויתיים:

ניתן להוסיף את מאפיין הכותרת בשורה הבאה ולהשתמש ברווחים או בכרטיסיות למרווח פנימי, שבדרך כלל ייראה טוב יותר בכתובות URL ארוכות יותר:

שמות של הגדרות קישורים יכולים לכלול אותיות, מספרים, רווחים וסימני פיסוק, אבל הם לא תלויי אותיות רישיות (case-sensitive). לדוגמה שני הקישורים האלה:

[link text][a]
[link text][A]

מקבילים.

קיצור הדרך המשתמע לשם הקישור מאפשר להשמיט את שם הקישור, ובמקרה כזה טקסט הקישור עצמו ישמש כשם. פשוט משתמשים בקבוצה של סוגריים מרובעים, למשל, כדי לקשר את המילה "Google" לאתר google.com, אפשר פשוט לכתוב:

[Google]

לאחר מכן מגדירים את הקישור:

מכיוון ששמות קישורים עשויים להכיל רווחים, קיצור הדרך פועל גם עבור מילים מרובות בטקסט הקישור:

Visit [Daring Fireball] for more information.

לאחר מכן מגדירים את הקישור:

אפשר למקם הגדרות של קישורים בכל מקום במסמך Markdown. אני בדרך כלל מוסיף אותן מיד אחרי כל פסקה שבה הן מופיעות, אבל אם תרצו, תוכלו להוסיף את כולן בסוף המסמך, בערך כמו הערות שוליים.

הנה דוגמה לקישורי הפניה בפעולה:

I get 10 times more traffic from [Google] [1] than from
[Yahoo] [2] or [MSN] [3].

באמצעות קיצור הדרך של שם הקישור המשתמע, אפשר במקום זאת לכתוב:

I get 10 times more traffic from [Google] than from
[Yahoo] or [MSN].

שתי הדוגמאות שלמעלה ייצרו את פלט ה-HTML הבא:

<p>I get 10 times more traffic from <a href="http://google.com/"
title="Google">Google</a> than from
<a href="http://search.yahoo.com/" title="Yahoo Search">Yahoo</a>
or <a href="http://search.msn.com/" title="MSN Search">MSN</a>.</p>

לצורך השוואה, זו אותה פסקה שנכתבה באמצעות סגנון הקישור המוטבע של Markdown:

I get 10 times more traffic from [Google](http://google.com/ "Google")
than from [Yahoo](http://search.yahoo.com/ "Yahoo Search") or
[MSN](http://search.msn.com/ "MSN Search").

Markdown תומך בסגנון של קיצור דרך ליצירת 'אוטומטי' קישורים לכתובות URL ולכתובות אימייל: צריך רק להקיף את כתובת ה-URL או את כתובת האימייל בסוגריים זוויתיים. כלומר, אם רוצים להציג את הטקסט של כתובת URL או כתובת אימייל וגם להציג קישור שאפשר ללחוץ עליו, אפשר לעשות את זה:

<http://example.com/>

ה-Markdown יהפוך את זה ל:

<a href="http://example.com/">http://example.com/</a>

קישורים אוטומטיים של כתובות אימייל פועלים באופן דומה. עם זאת, Markdown יבצע גם קידוד אקראי של ישויות עשרוניות והקסדצימליות כדי לטשטש את הכתובת מפני ספאם בוטים לאיסוף כתובות. לדוגמה, Markdown יהפוך את זה:

<address@example.com>

למשהו כזה:

<a href="&#x6D;&#x61;i&#x6C;&#x74;&#x6F;:&#x61;&#x64;&#x64;&#x72;&#x65;
&#115;&#115;&#64;&#101;&#120;&#x61;&#109;&#x70;&#x6C;e&#x2E;&#99;&#111;
&#109;">&#x61;&#x64;&#x64;&#x72;&#x65;&#115;&#115;&#64;&#101;&#120;&#x61;
&#109;&#x70;&#x6C;e&#x2E;&#99;&#111;&#109;</a>

אשר יוצג בדפדפן כקישור שניתן ללחוץ עליו אל 'address@example.com'.